חזור לאתר עיריית בית שמש
 
ניר יונה, טוראי
בן תמר ונחשון
נפל ב' בשבט תשס"א 25.01.2001
 

נולד ביום י"ח באדר תשמ"ב(12.3.1982) בבית שמש, אח בכור לורד ולארז. ניר גדל והתחנך בבית שמש. הוא למד בבית-הספר היסודי 'ז'בוטינסקי' וסיים את לימודיו בהצלחה בבית-הספר התיכון 'שייבר'.

ניר, נער חייכן ורגיש, שקט וצנוע ובעל קסם אישי רב, אהב מאוד את משפחתו ובילה הרבה עם הוריו ואחיו. היו לו כמה חברים טובים שהלכו איתו מילדות, אהבו לבלות איתו ונהנו מקרבתו. ניר היה אדם איכפתי, ואהב לעזור לאנשים בכל עת. היה רגיש מאוד גם לבעלי חיים וטיפל בחיות פצועות ועזובות.

בעת לימודיו היה ניר חניך בתנועת 'הצופים'. הוא אהב ספורט, והתאמן בחוג לג'ודו ובחוג לשחמט, משחק שבו הצליח מאוד בזכות שכלו החריף. בשעות הפנאי אהב ניר לצפות בסרטים, בעיקר סרטי-פעולה, לבלות שעות ליד המחשב ובעיקר אהב לקרוא ספרי מדע בדיוני ('מבוכים ודרקונים') וספרות מלחמה. ניר גילה עניין רב בסיפורי קרבות, במידע על כלי נשק ועל כלי תעופה. התעניינות זו הביאה אותו, כעבור כמה שנים, לחיל-השריון.

מספרת ידידת המשפחה: "ילד טוב, ילד צנוע. לא אוהב להסתובב בכל מקום. כל עולמו הוא ארבע אמות של משפחה חמה ואוהבת, ומספר חברים טובים... חבריו נתכנפו סביבו בעבותות של הערצה. בחור שהקרין והאציל מרוחו על הסובבים אותו - נועם הליכות, אחווה, חסד, חום ולב טוב ברא לו אלוקים."

בחודש יולי 2000 התגייס ניר לצה"ל, ושמח כששובץ להיות תותחן בטנק המרכבה, שהתעניין בו מאז היותו נער צעיר. עקב בעיה רפואית נאלץ להפסיק את מסלול הטנקיסט והועבר ליחידת שריון אחרת, בה שירת כנהג טנק בנאמנות כשבכוונתו לחזור בהקדם האפשרי לשירות כאיש צוות טנק. מפקדו, אל"ם בועז מספר: "ניר היה בחור חייכן, חביב ואהוד על הסובבים אותו, אשר אהב לעזור ולסייע בכל משימה לה נדרש... ניר הפך חלק בלתי נפרד ממחלקתו, בה יצר קשרים חברתיים חמים והרגיש אחריות רבה למתרחש בה. לאורך תקופת שירותו, שאף ניר לחזור ולהשתלב כלוחם בחיל-השריון, עדות לרצונו הרב להמשיך ולתרום כמיטב יכולתו."

ביום ב' בשבט תשס"א (25.1.2001) נפל ניר בעת מילוי תפקידו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

ספד לניר יהודה גור-אריה, ידיד המשפחה: "ניר היה אוהב האדם, אוהב חסדים, והיהלום שבכתר מידותיו הנאצלות היה אות ומופת לציווי האלוקי 'והצנע לכת'. הדאגה היומיומית לאמו ולאביו והאהבה העזה לאחותו ורד, לאחיו ארז ולמשפחה הרחבה בכללותה הדריכו את צעדיו באורחות חייו, והעניקו קורת רוח רבה למשפחתו האוהבת. נזכור את ניר, הבן האהוב והאוהב. נזכור את ניר, החייל האהוב על חבריו ומפקדיו. נזכור את ניר, עם חדוות העלומים שאבדו, עם התקוות שנגוזו ועם החלומות שנמוגו. נזכור את ניר, עולם ומלואו, עולם של תקוות ושאיפות, של חיים שנקטפו באיבם."

לפי אותיות שמו של ניר, הוסיף וכתב יהודה: "נ - נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי./ י - יהי לבי תמים בחוקיך, למען לא אבוש/ ר - ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך/י - ידעתי ד' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני/ ו - ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד/ נ - נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי/ ה - הדריכני בנתיב מצוותיך, כי בו חפצתי".