חזור לאתר עיריית בית שמש
 
ולדימיר (וולודיה) רוטנברג, טוראי
בן יוכבד ואברהם
נפל ו' באלול תשכ"ח 30.8.1968
 

נולד ביום י"ב בשבט(5.2.1936) בצ'יליאבינסק שברוסיה. בן שנה ומחצה היה כאשר אביו נאסר על-ידי השלטונות; כעבור חדשיים נאסרה גם אמו. אז נמסר לבית-ילדים, שלאמיתו של דבר היה בית-יתומים. אביו הוצא להורג במקום- מאסרו ואחרי שתים-עשרה שנה של ישיבה במאסר שוחררה אמו. אז יצאה ולפי תעודות שבידה התחילה בחיפוש בנה בכל רחבי ברית-המועצות. תלאות רבות עברו עליה עד שסוף סוף מצאה אותו. אז עברו שניהם לגור בקולחוז ושם התחיל ללמוד (בשנת 1943) וסיים את לימודי שבע שנים בבית-ספר מקצועי. בשנת 1956 הצליחו, תודות לאזרחות הפולנית של האם, לצאת מברית- המועצות ובאו לארץ. וולדימיר היה לנהג ונתקבל כחבר ב"אגד". בעבודתו היה נאמן, חרוץ ואחראי. לכל מי שהיה זקוק לעזרה היה מוכן לתת את ידו - וחבריו אהבוהו. הוא מונה כסדרן בסניף בית-שמש והצליח בתפקידו החדש. בראש דאגתו היתה הדאגה לחבר ולמהלך-עבודה סדיר. למרות כל התלאות שעבר עליו לא העיבו על אישיותו והוא הצליח להקים בית חם ונעים והיה בעל טוב ואב מסור לילדיו. למרות שהגיע לארץ אחרי גיל-הגיוס שירת בצה"ל שירות פעיל. בשירות זה עבר את הטירונות בנח"ל ולאחר-מכן שירת כנהג במפקדת פיקוד גדנ"ע. לאחר השירות היה יוצא למילואים. בפרוץ מלחמת ששת הימים שירת כנהג זחל"ם. תפקידו היה לפנות פצועים משדה-הקרב והוא עשה את כל המוטל עליו באחריות ובמסירות. הוא ידע לשמור על מורל גבוה למרות תפקידו הבלתי-נעים והיה מעודד את הקרובים אליו ברוחו הטובה ובבדיחות- הדעת שהיתה אופיינית לו. במסגרת המילואים היה גם לאחר מלחמת ששת הימים עד יום ו' באלול תשכ"ח(30.8.1968), כאשר מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו בנהיגה; הדבר היה ליד דימונה, בכביש באר-שבע - סדום. הניח אשה, בן ובת. הובא למנוחת-עולמים בקבוצת מעלה-החמישה. במכתב-התנחומים למשפחתו כתב מפקד-יחידתו בשמו ובשם חבריו כי ולדימיר הצטיין בתפקידו והיה אהוב על החיילים והמפקדים כאחד. "זכרו כאדם ישר, אמיץ וחבר טוב יישאר אתנו לתמיד". מדי שנה, ביום-השנה לנפלו, נערכת תחרות- טניס-טולחן לזכרו בסניף "אגד" בירושלים והזוכה מקבל גביע על שמו. שמו הוזכר בספר על דוב אופנהיימר, שנפל במלחמת ששת הימים, שהיה חברו הטוב של ולדימיר.